יום שלישי, 28 בפברואר 2012

נסיכה שמסיכה (אנחנו ויקינגים..)

שבוע בדיוק החזיקה ההגמוניה שלי על התחפושת המשפחתית שהומצאה כולה בכדי לתת לי את הבמה הראויה להיות סופסוף - נסיכה.
אורי היה צריך להיות דרקון, דורדור אביר נועז ואלולה כבשה. כל נסיכה צריכה כבשה (ומרפסת).
המרד פרץ מכיוון מפתיע, לא ראיתי את זה מגיע, אבל אורי ניצל את מעמדו הבלתי מעורער בארוחת הערב (הילדים יודעים מי מכין בבית את החביתה) והודיע שבעצם הוא רוצה להיות ויקינג. גדול וחסון עם גלימת פרווה מפוארת שצד בארוחת הבוקר - צד את הגלימה כנראה.
מייד הקולות הקטנים דרשו "גם אני!" ותוך שעה הפכנו עורנו ונהיינו משפחת ויקינגים פוטנציאלית.





הסקיצות עברו אישורי הנהלה.











לרגל האירוע נאלצתי, באמת שנדחקתי לפינה, לקחת חצי יום חופש עם החברות הכי טובות ולנסוע לנחלת בנימין לקנות (קצת) בדים. השנה בסימן צמצום אז החלטתי שכמה שאפשר נמחזר - פרווה צריך לקנות.
מצאתי בשוורץ פרוות - שיהיה בריא, באמת - בדיוק את הפרווה שאורי רצה, שאלתי כמה עולה וקיבלתי את התשובה הבאה:
320 ש"ח למטר.
קחו רגע.
אספתי את הלשון, מנסה להדביק פירורי פרווה שנשרו על הרצפה בעזרת הריר שלי (התוכנית היתה לארוג אותם אח"כ לגלימה), שילמתי במהירות 50 ש"ח על פיסת שארית בגודל חצי כתף של אורי ויצאתי החוצה בראש מורם. בערך.


בהמשך השבוע התבקשתי להכין תחפושת של אילת מטיילת לכתבה בnrg מעריב.










3 מאמרים ושתי פרזנטציות לסיים עמדו על הפרק, אז כמובן שנטשתי אותם והתיישבתי להכין תחפושת שאולי, אולי, אולי אלה תסכים ללבוש לגן (ורק בזכות העובדה שהיא ראתה את ינאי היפה, בת השכנים מדגמנת אותה..).
בעדלאידע במושב אין סיכוי שהיא לא תהיה ויקנגית. מכירה את החומרים שמסתובבים לי בבית.




(ובתמונה הזו אפשר להבין למה ינאי דגמנה עבורי. הילדה שלי לא מצליחה לעמוד דקה)










טוב, הנה עוד אחת, כי למרות שהשמלה גדולה עליה (נתפרה לילדה בת 5) היא ממש מתוקה עם המגפיים המצויירים..














אז התחלנו לעבוד.. והרווחנו אחה"צ-ערב-לילה אדיר עם חברים בבית, חורף, גשם - מה יותר טוב מלפזר שערות פרווה סינטטית בכל מקום ולתפור עם הילדים? באמת שלא הרבה (את הקטע של שוקו חם מתחת לפוך זנחתי לפני.. בן כמה דורדור?)
הכנו 4 תחפושות ויקנגים ועוד רפונזל אחת עם צמה ארוכה-ארוכה - הספק מרשים לערב אחד (ארוך).


ככה זה נראה תוך כדי...

(אלולה מדגמנת את חצאית הטול הויקינגית שלה ווסט פרווה משאריות.. ודור מקפץ עם התחלה של תחפושת)







גיליתי חומר מדליק, שכבר מוכר לכולם, בשם I clay והוא סוג של חמר קל. מצאתי אותו באריזות קטנות בצבעים שונים אבל בסוף לא עמדתי בפיתוי וקניתי אריזת ענק בצבע לבן (גולגלות לויקינגים, לא?), לא זול בכלל אבל חמוד... ואז חיפשתי קצת וגיליתי שאילאיל זיו גילתה אותו כבר מ-ז-מ-ן (-: תעיפי מבט כמה שזה נחמד.
הילדים התלהבו מהמרקם שלו - כמו מסטיק נעים - ואחרי הייבוש הוא נשאר קצת גומי שזה משעשע.
אז הכנו ממנו יחד כל מיני שטויות. למשל.. טוב, הצלחנו לחשוב רק על הגולגלות.












התחפושת של אורי לקחה פי 4 זמן - שום קסדה קנויה לא עלתה עליו וישבתי לתפור לו קסדת ויקינג מלבד.. כנ"ל לגבי הטוניקה הירוקה.. הגלימה כמובן, חגורה, "חצאית" מעור דרקון (נצנצים), הכיסויים לידיים ולנעליים הצבאיות (מעניין שגם בשנה שעברה הוא התחפש עם נעליים צבאיות. מה פרויד וכו' וכו'). לזכותו יאמר שהוא כלכך אוהב את התחפושת שלו והסתובב איתה כל הערב (-: אז היה די שווה.
ועכשיו אנחנו כבר כמעט מוכנים.. כולל התיק שהגננת של דור השנה הפילה עלינו - משלוח מנות הפתעה לילדים. לא מעצבן? למה אי אפשר להכין איתם? אני יודעת שהוא יתלהב מההפתעה אבל שישי בבוקר היקר שלי...













אז יצרתי קונסטרוציה מרשימה מגלילי נייר טואלט (שכלכך משמח אותי למצוא להם שימוש!) ושקיות נייר חום שבתוכן ההפתעות - כן אני יודעת שאני אמא מבאסת שלא שמה שוקולדים.. אל תדאגו לילד יש לו סבים וסבתות.














ולמרות הזמזום הטורדני של אורי באוזן שלי (זה לא יחזיק.. זה לא יעבוד.. חבל על הזמן.. - הכל לקח אגב, 20 דקות בדיוק) נוצר לנו משלוח מנות בגרזן ויקניגים!
אין לי מושג איך דור יחלץ את הממתקים מבפנים כי עטפתי בכלכך הרבה שכבות.. (ועדיין אם זה לא היה לילד שלי לא הייתי מעיזה לרסס בספריי..) אבל הוא יסתדר. הגרזן ענק אגב, 4 ומשהו גלילים גובהו (-: ויקניג או לא?

ועכשיו שיפסיק הגשם רק לשניה (ואז שיחזור) בשביל שנוכל לצלם תמונות שוות לתפארת הדורות!
נשיקות וחג משמח
בעיקר פורמת

יום שני, 27 בפברואר 2012

הדרכה מצולמת: תחפושת אילת מטיילת

תחפושת אילת מטיילת ובעיקר: מגפיים מדליקים וקשת מעולה!


אני מצרפת כאן את ה"מתכון המלא" לתחפושת שהתפרסמה במדור להיות הורים בnrgמעריב.
הנה היא:







כשמכינים תחפושת מאימג' קיים כדאי לחשוב קודם מה המאפיינים העיקריים של התחפושת ולהתמקד בהם (יש זמן ורצון? ממשיכים לשדרג).
בתחפושת של איילת יש לנו את השמלה והנעליים עם הגרביים ואליהן נוסיף את החיות המתלוות אליה.
בשדרוגים אפשר להוסיף את השיער הג'ינג'י למשל. אני חושבת קודם כל על הנוחות (על הנוחות שלי בעיקר.. למשל בלי אוברלים לילדים גמולים) ומשתדלת להמנע מאביזרים שילכו לאיבוד ואני אספוג את בכיים לדורות.
שמלת תכלת לאילת:
אם יש בארון שמלת תכלת אפשר לעבור לשלב הבא (-:
ניתן לצבוע שמלה לבנה (מכותנה) בצבע לבד (זול, פשוט ומצוי בכל הטמבוריות, הצביעה נעשית במכונת כביסה), אני חסידה של חנויות ויצ"ו ובגדים יד שניה שאפשר ליצור מהם הכל ואפשר גם לתפור שמלה פשוטה מפליס.
הפליס הוא בד סלחני לתופרים מתחילים ולא צריך להכין לו גימורים (בטח שלא לתחפושת לטעמי) ומתאים לנו לחורף:
1. מוצאים בארון שמלה בגזרה פשוטה במידה מתאימה - שמלת סרפן ללא שרוולים תהיה מצויינת. מניחים כשהיא מקופלת לחצי על בד פליס תכלת (השתמשתי בכרבולית פליס שעלתה 10 ש"ח בסופר) כשגם הוא מקופל:

כדאי לקפל את שמלת המקור שלנו על צדה השמאלי (ההפוך) - כך היא שוכבת יותר טוב ואנחנו מקבלים את תוספת התפרים. מסמנים כס"מ וחצי מהשוליים וגוזרים.

הופכים את השמלה (כל פעם מקפלים ומסמנים צד אחר - פעם קדמי ופעם אחורי) וחוזרים על הסימון והגזירה.





יש לנו עכשיו 2 חלקי שמלה - אחורי וקדמי. מצמידים אותם (אם לפליס שלכם יש צד יותר "יפה" אז מצמידים יפה ליפה, התפירה נעשית על צד שמאל). תופרים בחיבורי הכתפיים ובצדדים - וקיבלנו שמלת אפודה.

לא מתרגשים אם השוליים לא שווים, פשוט גוזרים ומיישרים, אם צריך גם את השוליים של הצווארון - לטעמי בפליס (ובטח לתחפושת) לא צריך לעשות גימורים מעבר לזה.
אם רוצים לקבל "לוק" של איור אפשר לתפור סרט אלכסון שחור מסביב לשמלה.




2. מכינים את הכיס:
"הולכת אילת, שמחה וצוהלת, עם חיפושית עגולה בכיס השמלה. כמה נפלא!"
כמה חיות תרצו להוסיף? החיפושית והחלזון יספיקו בעיני לתחפושת לקטנטנים והמתקדמים יכולים להוסיף ציפור, כלבלב, צב (חשבתי שג'ירף מעולף על האף מחוץ לליגה שלי.. בסוף הוא נכנס).
שוב, גם את החיות אפשר להוסיף בכמה דרכים - אפשר להוסיף לתחפושת צעצועי בד של החיות - או לתפור ישירות לתחפושת או לחבר סקוצ' לבגד ולחיה ואפשר כמובן להכין לבד.
אני השתמשתי בכל השיטות בשביל להדגים אבל כדאי לבחור דרך ולדבוק בה: או צעצועים, או ציורים וכו'.









גוזרים מהפליס כיס בצורת חצי עיגול (אפשר להשתמש בקופסא לסימון), שמים לב שהחיפושית שבחרנו תכנס לכיס - אם רוצים מדביקים את החיפושית לסרט גומי (החיפושית שלי ממתכת ולכן השתמשתי בדבק חזק E6000) ואותו תופרים לכיס לצמצום התעסקות עם אביזרים.
תופרים לשמלה בצדה הקדמי.














כלבלב שובב על הגב :



כלכלב שובב תופרים בחוט ומחט לגב השמלה - כדאי לבחור כלבלב קל שלא "ימשוך" את השמלה למטה.








ממקמים אותו בחלק העליון צמוד לצווארון - כי הוא ימשוך הרי את השמלה.. אני חיברתי אותו גם בכפות הקדמיות וגם בסנטר שיראה כאילו הוא נושך את השמלה - מאוד שעשע את החברים.

















אופציה נוספת היא לצייר את החיות. האיורים מאוד בהירים וקל לעבוד איתם - והכי טוב:
אפשר לתת לילדים לצבוע! בעיני זה לוקח בגדול..

ציירתי על דף, את הדף תפרתי (במכונה) ללבד בהיר בשביל שאח"כ יהיה לי קל לחבר את החיות לבגד.
אפשר גם לחבר סקוצ'ים לחיות ולבגד (בתפירה או סקוצ' דבק).








משלבים מעל חולצה תכולה (אפשר כמובן לתפור לשמלה שרוולים) - זהו, סיימנו את השמלה (-:
נעליים וגרביים:
אם יש נעלי בובה חומות מצרפים להן גרביים בצבע תכלת וממשיכים הלאה. אם אין רווח נקי שלנו!
אפשר לצבוע זוג מגפיים (בעיני זה שדרוג משעשע)
משתמשים בצבע אקריליק (בסיס מים) ומציירים את הנעל והגרב, אם רוצים משהו עמיד יותר מומלץ להשתמש בצבע על בסיס שמן או להוסיף שכבה של mod podge שהוא חומר שקוף שישמור לנו על צבע האקרליק.




לפי סוג הצבע תחליטו כמה שכבות - השתמשתי באקריליק של חברות שונות, הצבע של XTC (החום) הצריך רק שכבה אחת והתייבש מעולה.
הוספתי קוי קונטור עם מרקר שחור בשביל שיראה "מאוייר" יותר.
אלו אחלה מגפיים בעייני גם ליומיום (ואלולה חושבת בדיוק כמוני..)

אין לכם מגפיים שעלו 20 ש"ח בשוק? לא רוצים להרוס את המגפיים מאמריקה?
תופרים כיסוי למגף/לנעליים (אם אין מגפיים).
יש ברשת כמה הדרכות מקיפות ומעמיקות, אני כהרגלי אציג את הדרך החורנית...










גוזרים 2 מלבני פליס תכלת, מקפלים כלפי פנים ותופרים כך שנוצרת לנו "תעלה".
מקפלים שוב הפעם לחצי ותופרים עד תחילת התעלה (כך שהיא לא תיסגר).
מלבישים על המגף.








גוזרים משאריות הפליס חצי עיגול לכל מגף ותופרים (שמאל לשמאל) בדיוק באמצע - כמו בתמונה השנייה מימין.
גוזרים רצועת לבד חום - מודדים מה הרוחב - קחו ספייר לכל הכיוונים ואח"כ תגזרו שאריות. את הרצועה החומה תופרים לתחתית "שרוול" המגף שלנו לאורך הצורה המוזרה שיש לנו שם (בשל חצי העיגול שחיברנו).
מוסיפים רצועה לסנדל מלבד, אפשר לרקום אותה בחוט שחור ליצירת "אבזמים"


בתעלה שיצרנו בחלק העליון משחילים שרוך, אני עובדת בשיטה העוברת מאם לבת.. מחברת לסיכת בטחון, מעבירה את הסיכה ומתפללת שלא ישתחרר (-:

קושרים את שני הקצוות בחוץ וכשהכיסויים על הרגליים מושכים לכיווץ - כך שישב טוב על הרגל.



ניתן להוסיף גם סרט גומי מתחת למגף - במקום סוליה - זה יעזור לכיסוי להשאר במקום.
ולא לשכוח!
חלזון מנוזל על הסנדל...























מי שם פוצה מקור? ציפור
ציפור בת ברוש על הראש, יתכן והחלק החביב עלי בתחפושת..
גוזרים בד (אני עבדתי עם פליס כי הוא כלכך סלחני ואוהב תפרים לא מדוייקים..) ארוך יותר מהיקף הקשת וברוחב שיקיף אותה.
השתמשתי בקשת בשווי 1 ש"ח - זה לא חשוב העיקר שתהיה נוחה. תורפים את הבד מסביב ומצפים את הקשת.

מחליטים איזו ציפור תזכה בכבוד: אספתי מרחבי הבית את בובות האצבע של הציפורים ולבסוף נבחרה היונה התכולה.
התוכי הזה בצד ממש מצחיק, לא?





מילאתי אותה בקצת אקרילן (צמר גפן זה בסדר גמור) ותפרתי לקשת.









מי שמאוד מאוד רוצה שיער כתום למהדרין - פאות בעיני לא רלוונטיות לילדים ומחוץ לדרום ת"א עולות יותר מדי אבל! אפשר להכין שיער מחוטי צמר כתומים או מרצועות פליס כתום ולחבר לקשת.




התחפושת הזו היא מאוד "אני" - מינימום הצקה לילדים (הג'ירף יורד מבחינתי), פשוטה, מתוקה
וינאי הדוגמנית היפיפייה שלי מאוד אהבה אותה
(היית מאמינה שגם בחיים הבת של השכן כזו יפה?)

והכי חשוב הקשת נשארת בשימוש וגם המגפיים
(-:












אם יוצא לך להשתמש בהדרכה אשמח לראות תמונה ואם משהו לא ברור תרגישו חופשי להגיב..
פורים שמח ומבדח!























נשיקות
בעיקר פורמת

יום שבת, 25 בפברואר 2012

סופ"ש אתגרי.. (או: יומולדת 2)

היא שרדה! היא הצליחה! לא ייאמן אבל היא הגיעה לגיל שנתיים (הנורא), מפלצת קטנה שמסרבת למלא אחר הוראות, עושה מה שמתחשק לה אבל מה, חמודה כזו... וביום חמישי בלילה, שברי עוגות מסביבי, הבטחות התחלתיות לתחפושות פורים מפוזרות בכל החדרים (מזל שיש מעט.. חדרים, תחפושות יש הרבה) הבנתי שעומד לפני סופ"ש מאתגר.
מייד (אחרי עוד קפה, קצת מחשב וניסיונות להתקדם בלימודים) התעשתי והחלטתי לגייס את ועדת הקישוט שבי, ואפילו רק בצורה סמלית.. זר הנוריות מיום האם - אני לא חוגגת את יום המשפחה. אורי כן. אבל בסוף הוא הסכים ללכת לקנות לי נוריות ליום האם - פורק לצנצנות זכוכית קטנות שעדיין נשאו על גופן שאריות תוויות, נייר קרפ נגזר בחובבניות ושלפתי את כל הבדים בצהוב-ורוד שמצאתי כתחליף למפות. אוי, כמה שיצא מרשים (-:
ככה נראתה הכוננית שבסלון שלנו, זו שליד הדלת, שמככבת במנטרה:
"אל תזרקו את המעילים על השידה!"
ועל זה השכנה שלי אמרה: "אני מקווה שצילמת.. לא ניחשתי שיש קיר מאחור." אז צילמתי.
אל חשש, הכל נערם בערמה מסודרת (מזל שיש סלי כביסה ענקיים) בחדר השינה (-:




במקביל אימצתי את כל יכולתי ושלוות הנפש שלי ולראשונה בחיי הכנתי חמין (שאצלנו זה טצ'ולנט אבל חמין נשמע יותר טעים), גיליתי שנהייתי מפונקת ואם אין הדרכה מצולמת אני לא מזיזה את עצמי (-: אז העלבתי את כל המשפחה שלי , סירבתי לשלל המתכונים שניסו להרעיף עלי והכנתי חמין לפי המתכון המצולם המעולה של ענת הזיקוקית, עם כמה שינויים הכרחיים בכמויות וחומרים (כי מכיר צדיק נפש בהמתו ואני את התלונות של המשפחה שלי יכולה לחזות במדוייק..) ויצא "על הכיפאק".
ואז כשהרהרתי לי על ורסיות חמין משפחתיות התחלתי לתהות האם גם כל משפחה תולה בלונים בצורה שונה.. כן, המוח שלי זה פשוט סבך קשרים לוגיים מעמיקים.
אז צילמתי את הדרך שלנו... בניגוד לחמין (שענת טוענת שכולם טובים ופשוט שונים) אני אעמוד על דעתי שהדרך שלנו לתליית בלונים היא הכי טובה, הכי מרשימה וגם מזכירה אולם למכירת מכוניות (אני יודעת מהסרטים. לא יצא לי להשתתף במעמד כזה עדיין..)




1. מנפחים בלונים
2. כל זוג קושרים יחדיו (זה שלב מעצבן, אני מודה)
3. 4. כל שני זוגות הופכים לרביעיה ע"י הצלבה והיפוך - מלפפים אותם אחד בשני. זה באמת לא מסובך בפועל.









ממשיכים לנפח ולהפוך לרביעיות (6) ובעזרת סרט (7) שמלפפים בצורה חופשית בין הרביעיות (לא צריך לקשור) נוצרת שרשרת בלונים מרשימה (8). אפשר כמובן ללפף מאוד צמוד ואז זה בכלל מגניב אבל זה תלוי בנפח הריאות שלכם.













וככה זה נראה עם הטאץ' העיצובי של מסיבת הכיתה שלנו:













כששאלתי אותה איזו עוגה היא רוצה התשובה המופלאה שקיבלתי היתה: עוגת דובי-שבט ומייד היא פצחה בשירת דובי שבט הגיע חג לאלולה, נמסתי . אבל ממש נמסתי. והתבאסתי שזהו היא בת שנתיים, ואני אומנם לא המון זמן בתחום האמהות אבל כבר יודעת ששיא החמידות זה כאן והזמן שלנו אוזל.. והחלטתי שאני אעשה הכל כדי שלבת שלי תהיה עוגת דובי. ה-כ-ל.
מזל שהיתה לי את לירון שהתמקצעה בעוגות דובי תלת ממדיות והסכימה להעביר לי סדנה מהירה ו-תבנית. הדובי הראשון התפגר על שולחן הניתוחים, עמוד השדרה שלו התפורר וקריסת מערכות כללית מיהרה להגיע. אבל! לא לחינם! אבריו הושתלו בדובי השני שגם לא הפגין סימני חיים איתנים אבל זה כבר היה מוגזם, אז פשוט ציפיתי לו את הצורה בקרם ורוד והחלטתי שזו הזדמנות מעולה לפתח קצת את הדמיון של הילדים.
למרות שהוא היה כעור להפליא, אלה נקשרה אליו ומשכנו אותו 2 חגיגות יומולדת משפחתיות (אני מאמינה גדולה בהפרדת רשויות..) עד שראשו נערף ונזרק לצלחות הטורפים. בכל זאת עוגה בחושה של קרין גורן הסתתרה בפנים (-:

אפשר לראות אותו מטושטש - ועדיף כך (עיני עדשים שנזלו..)- משמאל. ילדת היומולדת ואחיה קיבלו לרגל האירוע טרמפולינה ובמשך 3 שעות היא רק קפצה וקפצה... תחי שנת הצהריים!








ההורים של אורי, הידועים במתנות יומולדת שוות במיוחד, הכינו לה ספר עבודת יד שמתעד ביקור שלה אצלם - כולל כל הטקסים הקטנים שיש להם (פולנים, נו מה) והשירים והמשחקים..

והשמחה היתה רבה רבה!









ובשביל שלא יגידו שלא התאמצתי (זה בסדר, עשיתי מספיק קולות ואפחד לא יעז להגיד) אז גם לקחתי ערב חופשי (באותו יום חמישי.. זה היה לפני הקפה..) ולמדתי מנוגה איך לרקום רקמה תלת ממדית - זה ממש לא בשבילי, ברור, אני פה רק בשביל הילדים. מה שאני אתפנק בסדנא כשהבית הפוך? ועוד עם עוגה מעולה? (הייתי מוכנה אפילו לרקום בשביל הערב הזה!)


בחירה אומללה של בד רקע מתחכם.. רשמתי לעצמי: כשכולם רוקמים על פשתן זה לא סתם.

אז חיברתי את הנסיון הראשון הלא מאוד מרשים אבל פוטנציאלי לשמלה האדומה שהפכה לשמלת יומולדת רשמית.





היא שרדה, אני שרדתי, מסתבר שזה די קל לשרוד. נגמר הסופ"ש.
יאללה פורים...
שבוע נפלא ורגוע
נשיקות, בעיקר פורמת

יום שני, 13 בפברואר 2012

הדרכה מצולמת: בובה מתהפכת (topsy turvy doll)

הדרכה מצולמת: בובה מתהפכת (topsy turvy doll) בקיצורי דרך
---
לפני הכל: תודה על כ-ל התגובות, שימחתן אותי!
אומנם אילאיל טוענת שאפשר להגיב חזרה בבלוגספוט אבל אני.. נו, לא הצלחתי. אם יש הדרכה מצולמת אשמח לראות (-:
---
תזכורת קטנה - זו הבובה (בסיס לשינויים..) שהכנתי לאתגר של נחמה מסודות מחדר התפירה:

שיעור בהיסטוריה.. וקצת השראה בפוסט הקודם.

אני חושבת שמההדרכה אפשר להבין את הרעיון של ההיפוך - הורסיות כמובן אין סופיות, מקווה שתהני!





יאללה חומרים:
בד לגוף, בד לשמלת היום, בד לפיג'מה, ממליצה על סרטים תואמים לכל שמלה, צמר לשיער
והמלצה לחסרות הסבלנות: סרט אלכסון שמתאים לשתי התלבושות.
אני אגב, עבדתי רק עם שאריות בד -לא צריך הרבה.





1. מכינים גזרה לגוף:
לוקחים דף A4 רגיל ומקפלים לחצי. על קו הקיפול משרטטים את הבובה שלנו עד המותן.



אפשר לצייר בכל צורה, וכמובן גם על דף גדול יותר - הפרופורציה תשמר אל חשש. הדבר היחיד שצריך לזכור הוא שהידיים מתחבאות מתחת לחצאית ולכן ידיים ארוכות מאוד יבלטו קצת.

רשמתי את המידות ששרטטתי: 20 ס"מ גובה (שזה בעצם בערך דף A4) וכ10.5 ס"מ רוחב - אפשר גם יותר (הידיים שלי קצרצרות).


גוזרים ופותחים - זו הגזרה שלנו.

2. מכינים את הגוף:
את הגזרה גוזרים מבד הגוף פעמיים - כשהבד מקופל והקיפול מיושר לקו המותן

נקבל 2 יצורי כלאיים מבד הגוף.






מצמידים ימין לימין (הצד היפה של הבד לצדו היפה של הבד השני), מחזקים עם סיכות ותופרים -משאירים רווח של 3 אצבעות במותן למילוי מאוחר יותר.
רגע! בשיטה הזו הגזרה בעצם קטנה לנו - אם חשוב לך לשמור על הגזרה שציירת כצורה הסופית של הבובה: מעתיקים את הגזרה לבד (פעמיים כאמור) אבל גוזרים כס"מ מסביב ואת התפר מבצעים על קו הסימון ישירות - לזכור להשאיר פתח במותן (חץ בתמונה).



גוזרים "פיקים" קטנים בחלקים המתעגלים של הבובה להיפוך יפה יותר והופכים את הבובה.








ממלאים באקרילן, מתחילים מהידיים ומהראש עד שהבובה מלאה - אני אוהבת מילוי דחוס.


תופרים ידנית את פתח המילוי שנשאר (זוכרים שזו הדרכה קצרה? אז אפשר להשקיע בתך נסתר אבל נשבעת שרק את תדעי שהוא שם).



יש לך כזו ביד? יאללה ממשיכים.









בגלל שעבדנו כל-כך קשה.. נכניס שלב משמח - נצייר את הפנים (-:
אפשר לרקום, לתפור אפליקציות, לצייר (בטושים לבד), לצבוע - בקיצור: הכל קביל!
(ואם נתקעים מתקשרים לגוגל ומחפשים רקמת פנים לבובות = embroidery doll face.. הנה כאן למשל)
הבובות המסורתיות מציגות את הפנים המשתנות בהפוך-על-הפוך: ז"ת הצד הנגדי ההפוך.

לדעתי לגילאים קטנטנים אפשר לשמור על אותו הצד, בכל מקרה הכנתי דוגמא מסורתית להדרכה (כי אני משקיענית אמיתית!).

עכשיו אחרי ששרטטנו לה פנים, הרבה יותר נחמד להשקיע בה, להקשר אליה.





כמובן שהיא לא חייבת לישון ולהתעורר ויכולה רק לשנות צבע שמלה/תסרוקת או להיות 2 דמויות שונות מסיפור ילדים (אני בהתקף סכיזופרני כשאני רואה סבתא הופכת לילדה ולא כחלק מקמפיין לקרם פנים.. ).

3. הלבשה - חולצות:
מכינים גזרה לחולצה. מניחים את הבובה על נייר מקופל כשהאמצע שלה חופף לקו הקיפול ומציירים סביבה בצורה רופפת מעין חולצה.

מה שחשוב הוא לסמן את קו הצוואר, קו המותן, בערך את התעקלות בית השחי ואורך השרוול שאתם רוצים.
גוזרים ו"מודדים".



מחזירים את חולצת הנייר שלנו לדף ומוסיפים עוד ס"מ וחצי כמו שציירתי:

גוזרים 3 פעמים אבל בצורות שונות:

חלק קדמי: גוזרים את השרטוט החדש על קו קיפול.

חלק אחורי: החלק האחורי מורכב משני חלקים ולכן - כמו בתמונה הימנית- גוזרים אותו על 2 פיסות בד נפרדות, מרחיקים אותו קצת מהקצה (2 ס"מ יספיקו)




ועכשיו יש לנו 3 חתיכות לחולצה:


נניח אותן כשהמלאה למטה עם הצד היפה כלפינו וששני החצאים מסודרים עם הצד היפה כלפי מטה.
מעין חלוק הפוך (-:
נחבר עם סיכות ונתפור רק 2 תפרים מכל צד (מהשרוול לכתף ומהשרוול למותן) כך שיווצר לנו - טוב, חלוק.



לגזור "פיקים" צמוד לתפרים ולהפוך (חתכים קטנים לכיוון התפר שיעזרו לבד להתעקל ולהתעגל בהיפוך).
נלביש את הבובה - שימי לב שאת מלבישה את הצד הנכון לבגד הנכון (פיג'מה ליפיפייה הנמה במקרה שלי).

לא להתרגש שזה לא יושב מדוייק, אנחנו מתאמנות בהדרכה מהירה, זוכרת? (-:
לוקחים סיכות ומסדרים - מכניסים שוליים של הצווארון והשרוולים פנימה, מקפלים כנפיים של חלוק וכו'. אפשר להשתמש בתך נסתר! הידד! בבקשה לא להשקיע ולו שנייה בחלק התחתון של החולצה.






ככה היא תראה אחרי התאמות קלות:












ואותו הדבר נעשה לצד השני: נגזור 3 חלקי גזרת חולצה (מאותה הגזרה הקיימת כמובן) ונתאים ידנית לגוף


אם יש שינוי שרוצים לעשות בגזרה זה הזמן.

לצד השני השתמשתי בבד "נוזלי" ולכן במקום תך נסתר קיפלתי שוליים פנימה והעברתי תפר רגיל וגדול שבסופו משכתי את החוט - יצרתי כיווץ גם בשרוול וגם בצוארון.






ועכשיו לחצאית.
4. הלבשה - חצאית:
גוזרים מלבן בד בגודל של 50-60 ס"מ על 25 ס"מ (אלא אם הבובה שלך גבוהה יותר: הרעיון שהחצאית תכסה וקצת תעבור את הראש שמציץ בתחתית).

אין צורך במכפלות! אפשר מי שמתעקשת.. כן מומלץ לגהץ ככה ס"מ וקצת מכל כיוון כלפי הצד המכוער.
תראו שאני אפילו לא טרחתי להוציא את משטח החיתוך - נשבעת שלא יראו כלום ולא נגלה לאפ'חד.
תופרים ל"טבעת" (מקפלים שהצדדים היפים בפנים ותופרים בצד הקצר) - מגהצים "פרס" ז"ת מגהצים כך שהבדים "נפתחים" לשני הצדדים בקו התפר.



מלבישים את החצאית - כמובן שבצד הרצוי - ועם חוט רגיל ומחט מעבירים תפר גס (רחב) קרוב לקצה העליון . שומרים קצת מהחוט בהתחלה ובסוף הסיבוב סביב הבובה מושכים את שני קצוות החוט שלנו ויוצרים כיווצים.

בעזרת סיכות (תמונה שמאלית) מסדרים את קפלי הבד (ולא מתרגשים! יש לנו חגורה שמסתירה ה-כ-ל!).
כדאי לסגור את החצאית בקו האמצע של הבובה מתחת לסגירה של החולצה. ככה תרגישי שהשקעת ואת סופר-מאורגנת.






עכשיו תופרים ומחזקים את החצאית לבד החולצה ולגוף - את החצאית ממקמים קצת מעל החולצה שלא תהיה לנו חולצת בטן (ועוד בלי מכפלת רחמנא לצלן).

ו- עושים אותו דבר בצד השני.
אם משתמשים בבד סריג, נוזלי כלשהוא - בקיצור לא בכותנה: אז אני מסכימה לעשות מכפלת (-: לפני התפירה של הריבוע ל"טבעת".









עוצרים ומתפעלים..
ומחברים את שתי החצאיות יחדיו.


אפשר עם תך נסתר (גיהצנו את הסיום ועכשיו מחברים סיום לסיום), אפשר (אם המרית פי ועשית מכפלת) בתך שמיכה או כל תך דקורטיבי שרוצים













ואפשר:
סרט אלכסון שיתפוס את שתי החצאיות. כדאי לבחור סרט רחב.


בעיני זו האופציה הפשוטה ביותר, אפשר "להעמיד" את הבובה ליד המכונה ולסובב אותה קלות בתפירה.








אני ניסיתי את כל השיטות (על בובה אחת!) ברור שרק למען ההדרכה...


וזה מה שיש לנו עכשיו.
זה זמן טוב להראות לילדים - אני בעד להראות תמיד את הדברים תוך כדי תהליך (וגם בגלל שאני לא מסיימת בסשן שעתיים פנויות אחד..) ואז הם מתחילים להקשר, ובעיקר מבינים כמה אמא עובדת קשה ומעודדים אותי לסיים (מה? עדיין תופרת את זה? מתי שלי יהיה מוכן?)





מה חסר?
5. שיער:
יש הרבה דרכים להכין את השיער (אני מניחה, אין לי באמת מושג) - אפשר לרקום אותו - הרבה עבודה, לא בשבילי.
אפשר לתפור אותו עם מחט בובות (לא זוכרת איפה הנחתי אותה)
ויש את השיטה האינטלקטואלית הבאה:

בוחרים ספר הולם - אני מצאתי שעשוע רב בספר "מה זה פמיניזם?" לצד העבודה הנשית המופלאה שלי (-:

בודקים שהוא מתאים בגודל לאורך ורוחב השיער של הבובה שלנו: אם רוצים שיער ארוך כדאי לבחור ספר גדול יותר.. אלולה למשל די התבאסה שהיא לא יכולה לעשות קוקיות לבובה. בפעם הבאה.



ומלפפים את הצמר מסביבו (לאורכו במקרה שלי) - לא ללפף הדוק מדי!
אם חשוב לך שהשיער יהיה זהה בשני הצדדים - נא להצטייד בכמות צמר - לי לא ממש שינה אז גיוונתי לה על הסקאלה הג'ינג'ית.

בעזרת סרגל מוצאים את האמצע ומניחים מסקנטייפ (או "איזולירבנד" לסוגיו) משני צדי קו האמצע.
זה קטע קצת טריקי אבל לא נורא: את קצוות המסקנטייפ משחילים כלפי פנים - נזהרים על הספר..
אותו הדבר משני צדי הספר - ז"ת 4 רצועות שונות.





בזהירות מוציאים את הצמר המלופף מהספר, קצת מצ'תקמק זה לא סוף העולם. בתמונה הימנית למעלה.

מניחים על ראש הבובה ותופרים ידניות בין 2 הרצועות של הדבק.










משחררים בזהירות את נייר הדבק ועורכים חיזוקים בהתאם לתסרוקת המבוקשת או בהתאם למופרעות הילדים. אני חיזקתי.
ו- אותו שלב שוב לראש השני (למה? למה החלטנו לעשות בובה עם 2 ראשים?)

אפשר לגזור את קצוות הצמר (שכרגע מופיע בלולאות כמו שהורדנו אותו מהספר), לעצב תסרוקות וכו'.
אפשר.








עוד שנייה נתחיל להשתולל ולהוסיף את כל האיבזורים והשטיקים אבל קודם..
הכי חשוב - חגורות!

לכל צד תופרים חגורה שמכסה על החיבור בין החצאית לחולצה:

בצד העירני שלי: דוגמא לסרט בד מוכן (מסטן פשוט) שתפרתי בתפר רגיל.

בצד הישנוני שלי: 2 רצועות בד שתפרתי לרצועה (ימין לימין והפכתי) וחיברתי בתך נסתר (כי אני יודעת, לא כי צריך..)











זהו. עכשיו מתקנים את הפנים אם צריך (אני רק שרטטתי קודם אז הוספתי צביעה קלה באקריליק וטוש לבדים)
ומוסיפים פיצ'פקעס שיתנו את הטאצ' המושקע.. רקמה, אפליקציה, סרט בשיער, פרחי קרושה (תודה מירי!) וכו'


והרגע שכל אמא מייחלת לו...







נו, השנייה הזו לפני שהפרוייקט שטרחת עליו שלושה ימים נעלם מתחת לכורסא. אה, רק אצלי?
(-:


איזה נישוק.. מזל שצילמתי לפני שהבובה התמלאה בכתמי נזלת.









אני מרגישה סיפוק וגאווה שעמדתי במילה שלי... יש הדרכה עם קיצורי דרך (-:
ואם היא גם תתגלה כשמישה, אשמח לשמוע ולראות תמונה!
נשיקות,
בעיקר פורמת